הסיפורים מחנויות משחקים

לעבוד כמוכר בחנות משחקים בישראל זו חוויה אנתרופולוגית מרתקת. אלעד אברון חולק איתנו מקצת ממה שעובר עליו מדי יום. והפעם: איך בעצם קוראים ל-GTA?

הבהרה: הכתוב מטה ננכתב כסאטירה, והאירועים תוארו ברוח זו.

מאז ומתמיד, אחד המשחקים הנמכרים ביותר אצלנו בחנות (אחרי Sims כמובן) היה Grand Theft Auto, או כמו שהוא נקרא בקיצור: GTA. בכל פעם כשעובר ילד ליד החנות אפשר לשמוע מלמול חולף בסגנון של "בלה בלה GTA בלה בלה בלה…", ולא עוברות כמה שעות בלי שנכנס איזה ילד חמוד ושואל אם יש לנו GTA, לא בשביל לקנות, חס וחלילה, אלא בשביל להשוויץ לחברים שלו שהוא סיים את GTA 3, או 5, או 7.

תגיעו לשיעורי אנגלית, ילדים

חדי העין שבינכם בטח שואלים את עצמם איך יכול להיות שהם מדברים על GTA 5 או 7 כשרק עכשיו יצא GTA 4, וזו באמת אחת התופעות הסוציולוגיות היותר מעניינות בקרב הילדים הישראלים. בגלל שהם לא קוראים אנגלית, הם לא יכולים לקרוא את הכיתוב "Vice City" או "San Andreas" על שמות המשחקים, ובמקום זה הם מוסיפים מספר אחרי השם שמייצג את הסדר שבו הם נחשפו אליו.

כך GTA: Vice City הפך ל-GTA 4, המשחק GTA San Andreas הפך ל-GTA 5, וכך הלאה. במקרים היחידים שבהם אותם ילדים בכל זאת מנסים להגות את השם של המשחק, נולדים צירופים חדשים ומעניינים כמו "Liver City Story" ו-"GTA שם אמברקס".

שלוש ארבע – לעבודה!

לפני כמה חודשים שמענו בחנות על בואו המתקרב של GTA IV, ותהינו איך יגיבו הילדים. האם הם פשוט יקראו לו GTA 8, בהתאם למספר משחקי הסדרה שיצאו עד עכשיו (כולל משחקים צדדיים), או שהם יכנעו, ויקראו לו GTA 4  – כמו שצריך. המנהל שלי, שנמצא בתחום יותר זמן ממני, טען בתוקף שהם יקראו לו "איי וי" – כי למה שלמישהו מהם יהיה מושג ש-IV זה 4 בספרות רומיות? אני טענתי שזה לא יקרה. כמובן שטעיתי.

ככל שהתקרב המשחק, יותר ויותר ילדים זבי חוטם נכנסו לחנות ושאלו אם יצא כבר GTA איי וי. למודי נסיון מר, אנחנו כבר יודעים שהם לא נכנסים לחנות כדי לקנות, אלא רק כדי לברר אם המשחק יצא כדי להשיג אותו בדרכים אחרות. אם היתה לנו סבלנות היינו פשוט עונים שלא,

ואם לא – היינו מחליטים להשתעשע איתם. התוצאה היא דיאלוג כמו זה: 

– "יש לכם ג'י טי איי איי וי?"
– "מה זה איי וי?"
-"נו, החדש"
-"אה, GTA 4?"
– "לא, לא 4 – איי וי, זה עם האותיות"
– "אבל…. בכולם יש אותיות…"
-"יש לזה צ'יפ"?

אך מאז שהמשחק יצא, יש לנו תחביב חדש בחנות. בגלל שהרוב המוחלט של הילדים לא קונים שום דבר גם ככה, והם מדברים בקול רם ומפריעים לנו לדבר עם לקוחות אמיתיים – כדי לשפר את התחושה הכללית שלנו, אנחנו פשוט מספרים להם את האמת הכאובה:

– "יצא כבר ה- GTA החדש?"
-"למה, יש לך Playstation 3 או XBox?"
-"לא, לא – לסוני 2"
-"אין דבר כזה"
-"מה, מתי יצא לסוני 2?"
-"לא ייצא"
-"מה? למה?"
-"כי המכשיר לא מספיק חזק"
"מה באמת?!1"
"כמה זה עם צ'יפ?"
בשלב זה בשיחה הפנים שלהם מתכרמות. ואז מתחילות לצוץ מחשבות של השלמה עם המציאות הקשה:
-"כמה עולה סוני 3?"
-"3100 שקלים לחבילה הבסיסית"
והפנים שוב מתקמטות, כי הם יודעים שההורים שלהם לעולם לא יקנו להם משהו שעולה יותר מ-200 שקל.

-"וכמה זה עם צ'יפ?"

-"אין לזה צ'יפ"

"אבל יהיה… נכון?"

להמשך הכתבה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3558149,00.html

תגובה אחת to “הסיפורים מחנויות משחקים”

  1. bonik Says:

    חחח אהבתי מאוד, ישר כוח.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: